איך להשתחרר ממחשבות ש”יכול להיות אחרת”? FOMOOOOO 🙂
כשאנחנו רואים תמונות זוגיות נוצצות ברשתות החברתיות, קל לנו לדמיין חיים אחרים – חיים שבהם הכול זורם מושלם. אולי המחשבה הזאת חלפה לכם בראש: ”האם אני במקום הנכון? האם ייתכן שפספסתי משהו?”
תחושת ההחמצה, או FOMO (Fear of Missing Out), היא תופעה עכשווית שמשפיעה על כל תחומי חיינו, אך בזוגיות היא עלולה לשחוק את הקשר ולפגוע ביכולת שלנו לחוות את האושר שבתוך המערכת שלנו. אחת כמה וכמה בכל מה שקשור בזוגיות פרק ב' ועולם הגרושים גרושות שמביא עימו אתגרים רבים ומגוונים.
רגע לפני שצוללים לפומו בזוגיות, כדאי לדעת שפומו הוא חלק מהחיים שלנו ומופיע בצורות שונות ולא רק בזוגיות. איך לדעת מתי פומו משרת אותנו ומתי הוא מכשיל?
זוגיות בפרק ב' לאחר גירושין היא אתגר ששווה להכיר מראש לאן לנכנסים, הרי כולנו כבר היינו בזוגיות בעבר וכל אחד מסיבותיו החליט לשחרר אז מה באמת למדנו? 10 כללים חשובים לזוגיות שנייה לאחר גירושין שכדאי לדעת!
התגרשת? ממש לא לבד פה!
הצעד הבא שלך מתחיל כאן!
מה עומד מאחורי תחושת ההחמצה?
- הפער בין פנטזיה למציאות תרבות המדיה מציפה אותנו בתמונות מושלמות. אנחנו מתמקדים במה שחסר אצלנו ומשווים את זה למה שנראה אצל אחרים. אבל חשוב לזכור: מאחורי כל תמונה יש חיים אמיתיים, שאינם מושלמים.
- שפע של בחירות בעולם שבו יש אינסוף אפליקציות היכרות ומידע זמין על בני זוג פוטנציאליים, קל ליפול למחשבה ש”בחוץ מחכה מישהו טוב יותר”. אך יותר אפשרויות לא בהכרח מביאות ליותר סיפוק.
- פחד מלהתחייב החשש לוותר על אפשרויות אחרות יכול למנוע מאיתנו להתחבר באמת לבן/בת הזוג שלנו. התחושה ש”אולי יש משהו טוב יותר” משאירה אותנו תלויים בין עולמות.
איך תחושת ההחמצה מעצבת את הזוגיות שלנו?
- היעדר נוכחות: כשאנחנו עסוקים במחשבות על האפשרויות ש”פספסנו”, אנחנו מאבדים את היכולת להיות נוכחים באמת ברגעים הזוגיים שלנו, ובהווה או בהוויה.
- ציפיות לא מציאותיות: הרצון להגיע ל”מושלם” מייצר ציפיות שבן/בת הזוג לא יכולים לעמוד בהן.
- חוסר חיבור: ספקות מתמשכים יכולים לגרום לריחוק רגשי ולתחושת ניכור.
- חוסר בביטחון עצמי: כשאנחנו מביטים החוצה משהו בפנים שלנו חסר.
חרדת החמצה (באנגלית: Fear of Missing Out ובקיצור FOMO) היא מצב בו אדם חושש להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים. חרדה זו מאופיינת ברצון לשמור על קשר רציף עם אחרים ודאגה כפייתית מהחשש להחמיץ הזדמנות לאינטראקציה חברתית, רומנטית, עסקית או אירוע מספק אחר. להרחבה בויקיפדיה על המונח פומו
איך להתגבר על תחושת ההחמצה ולמצוא סיפוק?
1. הכרה באי-שלמות כמפתח לאהבה אמיתית
זוגיות היא מסע שבו בני הזוג לומדים להכיר ולקבל זה את זה, על הטוב והפחות טוב. נסו לשאול את עצמכם: ”מה הופך את הקשר הזה למשמעותי עבורי?”. במקום לחפש שלמות, חפשו חיבור. התמקדו בחיובי ואל תחפשו להעצים את השלילי.
הלמידה לקבלה של השלמה ולא של שלמות היא תהליך בפני עצמו, לאחרונה עלה באתר מאמר שלם מתוך מחשבה עמוקה ומקיפה על המונח השלמה, על הקושי ביישום ועל דרכי הקבלה של איחוי שברי הנפש ולא הישארות במצב אוטופי חלומי. כלומר המציאות היא שכל בני האדם מורכבים ולכל אחד תיקים ומשקעים משלו ואילו הדרך היא לבחון, להבין, לקבל, לתקן ולהשלים. בדומה לאמנות הקינצוגי היפנית שהיא מרתקת ביותר והרבה יותר ממטאפורה לאיחוי שברים בזהב מבלי להסתיר את קיומם = השלמה.
2. בחינת סיפוק בזוגיות
כדי להבין אם אתם מסופקים, תוכלו לבצע תרגיל פשוט:
- רשמו 5 דברים שאתם מעריכים בזוגיות שלכם.
- חשבו על רגעים שבהם הרגשתם חיבור ואושר עם בן/בת הזוג.
- שאלו את עצמכם: מה אני יכול לעשות כדי להוסיף שמחה לקשר שלנו?
3. תרגילי הכרת תודה בזוגיות
- בכל ערב, שבו יחד והזכירו שלושה דברים חיוביים שקרו היום.
- כתבו מכתבים קצרים המביעים הערכה הדדית ותנו אותם זה לזה.
4. שחרור מהשוואות
השוו רק את הזוגיות שלכם לעצמכם. חשבו איך התקדמתם כזוג, ומה למדתם אחד על השני. זכרו: לכל זוג יש את הקצב והסיפור הייחודיים לו.
5. פיתוח חזון זוגי משותף
עבדו יחד על הגדרת מטרות משותפות לעתיד. חזון כזה מעניק תחושת כיוון ועוזר להתמקד במה שבאמת חשוב.
פומו בחיים – הרעב הפנימי שלא נגמר
מתי הפומו משרת אותנו – ומתי הוא מכשיל?
פומו הוא לא תמיד אויב. לפעמים הוא זרז להתפתחות. הוא הדחף ללמוד משהו חדש, לצאת מהשגרה, לחפש חוויות חדשות או להעז לאהוב שוב. הוא זה שלוחש לנו ש"יש עוד עולם שלם בחוץ" – וזה לפעמים נכון.
אבל כמו כל רעב – כשהוא בלתי נשלט, הוא הופך אותנו לצרכנים חסרי מנוחה. למי שחיים בתחושת חסר תמידית. כל רגע הופך להשוואה, כל בחירה – להחמצה פוטנציאלית. והגרוע מכל? הפוקוס עובר החוצה, אל "מה שיש לאחרים", במקום להסתכל פנימה ולשאול: מה באמת חשוב לי?
הפומו כתחפושת – ומה מסתתר מאחוריה
פומו הוא לא רגש ראשוני. הוא תסמין. ומה גורם לו? לרוב – חוסר שקט פנימי, חרדה קיומית, חיפוש אחר שייכות, לפעמים פחד מהתקרבות או מחויבות. ככל שאנחנו פחות מחוברים לעצמנו, כך קל יותר לקולות החוץ להשפיע. כשאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים באמת – אין למה לקנא. אין מה להחמיץ. ההחמצה האמיתית היא כשאנחנו לא נוכחים בחיים שלנו עצמם.
הגיעה הזמן שלך להיות בנוכחות מלאה?
הצעד הבא שלך מתחיל כאן!
חיים שלמים ברגעים לא מושלמים
תחושת ההחמצה היא תוצר של עידן שבו יש שפע של אפשרויות ותחושה מתמדת של השוואה. עם זאת, סיפוק אמיתי מגיע מהיכולת להיות נוכחים, להעריך את מה שיש לנו, ולקבל שאי-שלמות היא חלק מהיופי שבחיים. זכרו: לא מדובר במציאת הזוגיות המושלמת, אלא ביצירת זוגיות שמתאימה לכם.
איפה אתם פוגשים פומו בחיים, בזוגיות, ברצונות האישיים? איך התגברתם על כך, אם בכלל… שתפו אותנו
אנקדוטה אחרונה למונח פומו ועד כמה הוא שגור בהקשר רב דורי ובכל רבדי החיים, חישבו על הרגלי הצריכה לשכם, של הילדים. על אופי התנהלות חברתית ועל הצורך להיות שייך, להיות חלק מ… וכמה פעמים אמרנו לעצמנו אם רק יכולנו להיות גם פה וגם ושם במקביל… אז פומו הוא הרבה יותר ממונח קר. הוא רעב פנימית ללא שובע אשר ניתן להרגיע מתוך נצירת הרגע, התבוננות ובחינה עמוקה פנימית של הרצונות שלנו. בכנות רדיקלית ובראייה ברורה וחדה.
שאלות נפוצות על FOMO ו FOBO ומה שבינהם.
מה ההבדל בין פומו (FOMO) לפובו (FOBO)?
פומו (Fear of Missing Out) הוא פחד מהחמצת חוויות, בעוד שפובו (Fear of Better Options) הוא פחד מבחירה לא נכונה, כלומר, חשש מהאפשרות שקיימת אופציה טובה יותר מזו שנבחרה.
האם פומו משפיע רק על צעירים?
לא. למרות שפומו נפוץ יותר בקרב צעירים בשל השימוש המוגבר ברשתות החברתיות, הוא יכול להשפיע על אנשים בכל גיל, במיוחד בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים.
האם תחושת פומו היא בהכרח שלילית?
לא בהכרח. במינון בריא, הפומו יכול לשמש כמנוע מוטיבציה – לדחוף אותנו לחקור, לחוות ולהתפתח. הבעיה מתחילה כשהוא שואב אותנו להשוואות תמידיות, לרדיפה אחר "מה שאין", ויוצר תחושת חוסר כרונית שפוגעת בשקט הפנימי ובקשרים שלנו.
למה דווקא ברגעים טובים אני מרגיש פתאום החמצה?
כי הפומו לא נובע מהמציאות – אלא מהתודעה. אפילו כשאנחנו חווים משהו טוב, המוח שלנו עלול להישאב לפנטזיה על "מה עוד אפשרי", במיוחד אם התרגלנו לבדוק כל הזמן מה אחרים עושים. הרגעים הכי יפים בחיים יכולים להיחשב בעינינו "לא מספיק", אם לא נאמן את המבט פנימה.
איך אפשר לדעת אם אני חווה פומו או פשוט מחפש שינוי אמיתי?
ההבדל טמון בכוונה ובשקט הפנימי. כשאתה מחפש שינוי ממקום של רצון אותנטי, אתה מרגיש סקרנות, כיוון ובהירות. כשזה פומו – התחושה מלווה בחרדה, קנאה, צורך בהשוואה, וקושי ליהנות ממה שכבר יש. נסה לשאול את עצמך: "מה אני בורח ממנו – ומה אני באמת רוצה?"
בחינה אישית: האם הפומו מנהל אותך? או שאת/ה חי בבחירה חופשית?
10 שאלות שיעזרו לך לזהות האם אתה בשליטה או שנשאב לרעב תמידי
1. האם את/ה מתקשה ליהנות ממה שיש – כי אתה עסוק/ה בלדמיין מה היה יכול להיות?
כל סיטואציה, גם אם היא טובה, מרגישה קצת פחות – כי אולי "שם" היה יותר טוב.
2. האם את/ה עוקב באובססיביות אחרי מה שאחרים עושים – ומרגיש/ה שאתה נשאר מאחור?
רשתות חברתיות גורמות לך לחרדה ולא להשראה.
3. האם אתה חושש/ת להתחייב – לאנשים, הזדמנויות או החלטות – כי אולי משהו טוב יותר יגיע?
גם כשאת/ה מתקרב/ת, את/ה עם רגל אחת בבריחה.
4. האם אתה משנה מסלול שוב ושוב – גם בלי סיבה ממשית – רק כי "אולי פספסת"?
קשה לך להתמיד, כי תמיד נדמה לך שאחרים יודעים משהו שאתה לא.
5. האם אתה נוטה להעמיס על עצמך הרבה תחומים, קשרים, פרויקטים – אבל אף אחד מהם לא באמת מספק?
הפומו מתלבש אצלך על פרודוקטיביות מדומה.
6. האם אתה מרגיש חרדה כשאתה מחוץ לעניינים, גם אם אתה בחרת בזה?
יום בלי לבדוק מה קורה בעולם גורם לך לתחושת ריק.
7. האם אתה מתקשה לחוות נוכחות ושקט – בלי לחפש גירוי או השוואה?
גם רגע שקט בבית הופך להזדמנות לבדוק "מה חדש אצל כולם".
8. האם אתה בוחר מטרות לפי מה ש"כולם עושים" ולא לפי מה שבוער בך באמת?
הקריירה, הלימודים, הזוגיות – הם מסלול ברירת מחדל?
9. האם אתה מתקשה להרגיש סיפוק לאורך זמן – גם כשיש לך הישגים?
ההישג הבא תמיד "האמיתי", ותמיד באופק.
10. האם אתה מרגיש שאתה כל הזמן במרדף – אבל לא בטוח אחרי מה?
השאלה "למה אני עושה את זה?" נענית בתשובה עמומה.
והנה נקודה למחשבה לפי התשובות שלך.
אם ענית "כן" על יותר מ־5 שאלות – ייתכן שהפומו שלך לא רק מציץ, אלא מנהל אותך. זה לא סוף העולם – אבל זה זמן טוב לעצור, לשאול לעומק מה הרצון שלך (ולא של אחרים), ולעבור מתודעת "חסר" לתודעת נוכחות ובחירה.
