עומדים להתגרש – מה עושים שמתגרשים?

גירושין הם בין האירועים המאתגרים ביותר בחיים. אם הגעתם לכדי החלטה (או כמעט החלטה) לסיים את הנישואין, טבעי לשאול את עצמכם: מה עושים כשמתגרשים? איך ממשיכים מכאן, ואיך מתכוננים לתהליך בדרך הנכונה? המדריך המקיף הזה יעזור לכם להבין את השלבים השונים – מבחינת ההתלבטות, ההליך המשפטי, הקשיים הרגשיים והכלכליים – וייתן טיפים ועצות פרקטיות לצלוח את התקופה בצורה הטובה ביותר. הכתוב מוגש בשפה אנושית וקלילה, אך גם מקצועית ומדויקת, כדי לספק לכם מידע מהימן בלי טון מתייפייף או מסרים מבולבלים. זכרו שאתם לא לבד – ידע, תמיכה נכונה וגישה חיובית יעזרו לכם לעבור את הגירושין ולבנות עתיד חדש.

פרידה לא סופית: מתלבטים אם להתגרש

לפעמים בני זוג מגיעים למשבר גדול, אך אינם בטוחים שהפתרון הוא גירושין. מצב של פרידה לא סופית (פרידה זמנית) מתאר זוג נשוי שהחליט להפסיק לגור יחד, מבלי להתגרש באופן רשמי.פרידה כזו יכולה לשמש כשלב ביניים – פסק זמן לקחת נשימה, לבחון את הקשר מנקודת מבט חדשה, ואולי אף לנסות לשקם אותו. יש זוגות שעושים זאת מתוך תקווה לשלום בית (פיוס וחזרה לחיים משותפים), ואחרים רואים בפרידה הזמנית פשוט צעד בדרך לגירושין. שני התרחישים לגיטימיים, והמטרה כאן היא להבין מה נכון עבורכם. האם הפרידה נותנת לכם פרספקטיבה ומאפשרת להתגעגע ולתקן, או שהיא דווקא מחדדת את ההכרה שהקשר מיצה את עצמו?

חשוב להבין: כל עוד לא התגרשתם רשמית, אתם עדיין נחשבים נשואים מבחינה חוקית. המשמעות היא שלפרידה זמנית יש השלכות חוקיות וכלכליות – למשל, רכוש או כספים שנצברים במהלך הפרידה עדיין עשויים להיחשב משותפים לשני בני הזוג. לכן, אם החלטתם על פרידה לא סופית, כדאי להסדיר בכתב את הסכמותיכם בתקופה הזו. בני זוג רבים בוחרים לערוך הסכם פרידה זמני (לא חובה רשמית, אבל מומלץ) שבו מגדירים את הכללים לתקופת הפסק הזמן:

• ניהול כספים ורכוש: כיצד מתחלקות ההוצאות השוטפות? האם ממשיכים להחזיק חשבון בנק וכרטיסי אשראי משותפים, או שמפרידים כספים?
  מגורים וחלוקת נכסים: מי נשאר בבית המשפחה ומי עוזב זמנית? אם אחד עזב את הבית – מה קורה עם תשלומי משכנתא/שכר דירה, חשבונות וכד'?
• טיפול בילדים (אם יש): סידורי משמורת זמניים, חלוקת זמן עם הילדים, וכיצד מסבירים להם את המצב באופן מותאם לגילם. חשוב לשמור על יציבות וביטחון לילדים בתקופה של אי ודאות.
• משך הפרידה וקבלת החלטה: אולי תרצו להסכים מראש על פרק זמן מסוים לבחינת הדברים (למשל 3 או 6 חודשים), שבסופם תחליטו אם להתגרש או לנסות שלום בית. כך תהיה לשני הצדדים ודאות יחסית שהתהליך לא נמשך לנצח.

אם במהלך הפרידה הזמנית אתם מרגישים צורך בעזרה לשיקום היחסים, פנו לייעוץ זוגי מקצועי. לעיתים טיפול זוגי בתקופת הפרידה יכול לאפשר תקשורת בריאה ולבחון אם ניתן לפתור את המשברים ללא פירוק הנישואין. מצד שני, אל תפחדו גם להכיר בכך שעשיתם את המקסימום – ואם המסקנה היא שעדיף להיפרד, זו אולי ההחלטה הנכונה בטווח הארוך לבריאות הנפשית שלכם ושל בני משפחתכם.

שאלות נפוצות – פרידה זמנית לעומת גירושין

האם פרידה זמנית יכולה להציל את הנישואין?
לעיתים פרידה זמנית מספקת לכל אחד מבני הזוג זמן לחשוב ולהירגע הרחק מאווירת המריבות. יש זוגות שהפרידה דווקא מקרבת ביניהם מחדש, כי הם מתגעגעים ומבינים מה יש להם להפסיד. אחרים מגלים בפרידה שיותר טוב להם בנפרד. זה מאוד תלוי במצב הייחודי שלכם ובנכונות לעבוד על הבעיות. פרידה לכשעצמה לא מתקנת קשר, אבל היא יכולה ליצור מרחב לחשבון נפש ולניסוי בחיים בנפרד – מה שמחדד האם להישאר יחד או להתגרש.

מה ההבדל החוקי בין פרידה לבין גירושין?
פרידה (גם אם נמשכת חודשים או שנים) אינה סיום רשמי של הנישואין – מבחינה משפטית אתם עדיין זוג נשוי לכל דבר. רק קבלת גט (או פסק דין לגירושין במקרה של נישואים אזרחיים שאינם מוכרים ברבנות) תסיים את הקשר החוקי. בתקופת פרידה זכויות וחובות רבים נשארים כמו בנישואין: רכוש שצברתם עלול להיחשב משותף, בני זוג עדיין זכאים בד"כ לרשת אחד את השני וכד'. בגירושין, לעומת זאת, יש הסדר חוקי סופי של חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות וכו'. לכן, בפרידה מומלץ להסדיר בהסכם זמני נושאים כספיים ומשפטיים כדי למנוע ויכוחים והפתעות.

מה זה "הסכם שלום בית ולחלופין גירושין"?
זהו הסכם ייחודי שמשמש זוגות במשבר שאינם בטוחים אם יתגרשו. בהסכם כזה מסכימים תחילה על ניסיון לשיקום הנישואין ("שלום בית") תוך קביעת כללים לתקופת הניסיון. ובאותו מסמך גם קובעים מראש מה יהיו תנאי הגירושין אם המאמצים ייכשלו. למשל, אפשר לכלול חלוקת רכוש, מזונות, משמורת וכד' שיופעלו רק אם יוחלט סופית להתגרש. בצורה כזו בני הזוג נותנים סיכוי אמיתי לנישואין, אך כבר ערוכים ומוסכמים על מתווה הפרידה אם לא ילך. הסכם שלום בית ולחלופין גירושין דורש לרוב ייעוץ משפטי כדי לנסחו כראוי, והוא נותן ודאות לשני הצדדים בכל תרחיש.

איך מתגרשים בישראל: מדריך התהליך

אם החלטתם סופית להתגרש – כעת עומדת לפניכם משימה מורכבת: ניהול הליך הגירושין עצמו. בישראל, תהליך הגירושין משלב בין היבטים משפטיים (פורמליים) לבין התארגנות אישית ומשפחתית. בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים באופן שבו פותחים ומנהלים תיק גירושין, במטרה לעודד יותר הסכמות וגישור ופחות מלחמות בבתי המשפט. נפרט כאן את שלבי התהליך המרכזיים ומה כדאי לעשות בכל שלב:

שלבי הליך הגירושין בישראל:

1. פתיחת ההליך – יישוב סכסוך: מאז 2016, לפני שמגישים תביעת גירושין רשמית, חייבים לפתוח בקשה ליישוב סכסוך (ראה ערך להרחבה בכל זכות: kolzchut.org.il ) בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה (לבחירתכם). שלב זה נועד למנוע פנייה מיידית לערכאות ולעודד פתרון בהסכמה. לאחר הגשת הבקשה יש "הקפאת מצב" לכ ~45 ימים (ניתן להארכה) שבהם אף צד לא יכול לרוץ לבית משפט, אלא מוזמנים למספר פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין בפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) יסבירו לכם על ההשלכות של גירושין, אפשרויות גישור, תמיכה רגשית וכד'. הפגישות ללא עלות, והצדדים יכולים להגיע לבד או בליווי עורכי דין (החל מפגישה שנייה). אם שני בני הזוג מגיעים עם גישה חיובית – זה זמן טוב לנסות גישור ולגבש הסכם גירושין בליווי מקצועי. אם אחד הצדדים לא משתף פעולה, או שלא מצליחים להגיע להסכמות, בתום התקופה תוכלו להתקדם לתביעות באופן רשמי. חשוב לדעת: מי שהגיש/ה ראשון את בקשת יישוב הסכסוך, מקבל זכות קדימה לבחור איפה יתנהלו ההליכים (רבני או אזרחי) אם זה יגיע לתביעה משפטית. לכן, קיימת משמעות לטקטיקה של מרוץ סמכויות – לעיתים מומלץ להתייעץ עם עורך דין מראש היכן עדיף לפתוח, במיוחד אם יש יתרון עבורכם בבית דין רבני מול בית משפט (או להפך) בנושאים כמו מזונות, משמורת וכו'.
2. גיבוש הסכם גירושין בהסכמה (אם אפשר): 
   הדרך הקלה, הזולה והמהירה ביותר להתגרש היא בהסכמה. כלומר, ששניכם תנהלו משא ומתן (בעזרת מגשר, עו"ד או בעצמכם) ותגבשו יחד הסכם גירושין כולל. ההסכם צריך להתייחס לכל העניינים הרלוונטיים: חלוקת רכוש וכספים, משמורת הילדים/זמני שהות, דמי מזונות לילדים (ולעיתים מזונות אישה), וסידורים נוספים (למשל מה קורה עם הדירה, חובות, רכבים, חיות מחמד, וכד'). לאחר שגיבשתם הסכם חתום, יש להגישו לאישור רשמי של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין – ורק אחרי שהשופט/דיין מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף פסק דין, תוזמנו לטקס הגט ברבנות (אם אתם יהודים). טקס סידור הגט הוא השלב הדתי שבו בני הזוג מתייצבים בבית הדין הרבני, הבעל מוסר גט פיזית לאישה בפני הדיינים, והנישואין מסתיימים מבחינת ההלכה. שימו לב: גם זוג שהתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל צריך לעבור ברבנות כדי להתגרש אם הוא יהודי – הליך של התרת נישואין (מעט שונה מגט, אך חובה לפי חוק). יתרונות ההסכמה ברורים: אתם שומרים על שליטה בתנאים ובתוצאות, חוסכים זמן רב וכסף, ומקטינים את הפגיעה הנפשית בכם ובילדים. במקרים שבהם ההידברות קשה, אפשר להיעזר במגשר מקצועי ניטרלי.
3. ניהול המאבק המשפטי (אם אין הסכמות): 
   אם הניסיונות להגיע לפתרון מוסכם לא צלחו, תיאלצו להתגרש דרך הכרעת בתי המשפט. בשלב הזה מגישים תביעות: תביעת גירושין ברבנות (שגם תדון בכתובה ובגט), ותביעות נוספות בנושאי משמורת, מזונות ילדים, רכוש וכולי לערכאה המתאימה. ייתכן שכל תביעה תידון או בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה – תלוי היכן בחרתם לפתוח את התיק מלכתחילה. הליך משפטי עלול להיות ארוך, יקר ומתיש. כל צד שוכר עורך דין ומשמיע את טענותיו, ובמקרה הצורך גם מביא עדים, חוות דעת מומחים, וכד'. בפועל, רוב מוחלט של תיקי הגירושין מסתיימים לבסוף בפשרה ובהסכם (לעיתים "על סף בית המשפט"), ולא בפסק דין אחרי מלחמה עד המר. לכן, גם אם נכנסתם להליך משפטי, תמיד תוכלו לעצור לרגע ולנסות לגבש פשרה – למשל באמצעות גישור בזמן התהליך. בתי המשפט עצמם כיום מרבים להפנות זוגות לגישור ולהמליץ להם להגיע להסכמות במקום לתת לשופט להחליט עבורם. אם בכל זאת ממשיכים במשפט – יתקיימו דיונים, ובסופם בית הדין/המשפט יכריע בכל הסוגיות השנויות במחלוקת. זה יכול לכלול החלטות על מכירת דירה, חלוקת כספי פנסיה, קביעת משמורן ראשי או זמני שהות, סכום מזונות חודשי וכו'. לאחר שיש פסקי דין בכל העניינים, בני הזוג יקבלו ברבנות את הגט, גם אם הוא בעל כורחו של אחד מהם (ביה"ד יכול במקרים מוצדקים לחייב במתן גט).
4. לאחר סיום התהליך – מה עוד? 
   קבלת הגט וסיום ההליך המשפטי אינם תמיד סוף הסיפור. יש לדאוג לביצוע כל הסעיפים בהסכם/פסק הדין: להעביר בעלות בנכסים, לפתוח חשבונות נפרדים, לעדכן את מרשם האוכלוסין במעמד "גרוש/ה", וכו'. אם יש ילדים, תמשיכו לתקשר כהורים ולכן חשוב לכבד את ההסכמות ולשמור על תקשורת עניינית למענם. בנוסף, החיים אחרי הגירושין מזמנים אתגרים חדשים – כלכלית, חברתית ואישית. זה הזמן לבנות את החיים מחדש: יתכן שתעברו דירה, תחפשו עבודה חדשה, תתחילו פרק ב' זוגי וכו'. בהמשך המדריך נדבר על התמודדות עם השינויים הללו. זכרו שלמרות הקושי, גירושין גם פותחים פתח לפרק חדש חיובי יותר, במיוחד אם התהליך נעשה נכון והוגן.

שאלות נפוצות – ההליך והבירוקרטיה לקראת גירושין

איך מתגרשים בישראל – איפה פותחים את התיק?
בישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות לדיני משפחה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. לבתי הדין הרבניים יש סמכות בלעדית לסיים נישואין של יהודים (כלומר לבצע גט), אבל שאר הנושאים (רכוש, מזונות, ילדים) יכולים להתברר גם בבית המשפט האזרחי. מי שמגיש ראשון את בקשת יישוב הסכסוך קובע למעשה איפה יידונו העניינים במקרה של תביעות – מה שנקרא "מרוץ סמכויות". למשל, גבר יכול לרצות את בית הדין הרבני כי לעיתים פסיקות המזונות שם נוחות לו יותר; אישה אולי תעדיף בית משפט למשפחה כי תרגיש ששם תקבל יחס שוויוני. הכי טוב – אם ניתן – להגיע להסכם גירושין, ואז היכן לאשר אותו זה עניין פורמלי בלבד. אבל אם צפוי מאבק, כדאי להתייעץ מראש עם עו"ד מנוסה היכן לפתוח את ההליך כדי להגן על האינטרסים שלכם.

האם חייבים עורך דין כדי להתגרש?
אין חובה חוקית לשכור עורך דין בגירושין – אפשר תאורטית לנסות לנהל הכל לבד ולייצג את עצמכם. אך בפועל, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין מומחה לדיני משפחה. הליכי גירושין כרוכים בזכויות וחובות מורכבות, בניסוח הסכמים בעלי תוקף משפטי, ובהבנת ההשלכות ארוכות הטווח. ייעוץ משפטי נכון בתחילת הדרך יכול לחסוך טעויות יקרות בעתיד. אם אין לכם אמצעים, יש אפשרויות לסיוע משפטי (ראו בהמשך תחת הנושא הכלכלי). במקרים של הסכמה מלאה, חלק מהזוגות פונים ביחד למגשר או עו"ד אחד ניטרלי שינסח להם הסכם (מה שנקרא "גירושין בשיתוף פעולה"). זה יכול לעבוד כששני הצדדים בהבנה ושקיפות. אך אם יש קונפליקט משמעותי – אל תוותרו על ייצוג משלכם, כדי שלא תקופחו בזכויותיכם.

כמה זמן לוקח להתגרש?
משך תהליך הגירושין תלוי בעיקר במידת ההסכמה בין הצדדים ובמורכבות המקרה. גירושין בהסכמה מלאה וללא סכסוכים יכולים להסתיים בתוך חודשים ספורים – היו אף מקרים זריזים שבהם זוגות סיימו את כל ההליך בכמה שבועות בלבד (אם ההחלטה משותפת, ההסכם מוכן מהר, ובית הדין קובע מועד קרוב לגט). מנגד, גירושין בלי הסכמה עלולים להתארך שנים. בממוצע הליך משפטי לגירושין בבית משפט או רבנות נמשך בין שנה לשלוש שנים. יש תיקים מורכבים שנגררים אף יותר מזה, במיוחד אם יש ערעורים, נכסים רבים או סרבנות גט. כמובן, כל הסכמה שתשיגו תקצר את התהליך משמעותית. למשל, אם בסוף דווקא תגיעו לפשרה ותחתמו על הסכם – תוכלו לסיים מהר אחרי שכל העיכובים יתבטלו. כלל אצבע: רצוי לשאוף להסכמות ומינימום מחלוקת, גם כדי לזרז את הפרידה ולא להיתקע שנים במאבק מתיש.

מה העלויות של הליך גירושין?
העלויות משתנות מאוד. אם אתם מתגרשים בהסכמה עם מינימום דיונים – תשלמו אולי רק אגרת פתיחת תיק (כמה מאות ₪), עלויות אישור הסכם (כמה מאות ₪ בבית משפט), ושכר טרחה חד-פעמי לעו"ד או מגשר שערך את ההסכם. לעומת זאת, הליך משפטי יכול להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים לכל צד: שכר טרחה לעורכי דין לאורך חודשים ושנים, עלות חוות דעת מומחים (לדוגמה שמאי לרכוש, תסקיר עו"ס), הפסד ימי עבודה, ועוד. יש לזכור גם את "המחיר הנפשי" שהוא אמנם לא כספי ישיר, אבל סכסוך ממושך שואב אנרגיות שעלולות לפגוע בפרנסה שלכם. לכן, ההחלטה אם ללכת לבית משפט או להידבר משפיעה דרמטית גם על הכיס. מומלץ לקבוע עם עוה"ד שלכם תקציב ולפעול באופן ממוקד. למשל, לא להגיש 10 בקשות מיותרות בתיק רק כדי "להרעיף עבודה" על הצד השני, כי בסוף גם אתם תשלמו לעורך הדין על כל פעולה. ניהול חכם של הליך הגירושין פירושו בחינת עלות-תועלת בכל צעד – לעיתים עדיף לוותר על עקרון מסוים ולחסוך שנה של משפט יקר, מאשר "לנצח" בקרב משפטי שיגזול מכם הון ועצבים.

כשהצד השני לא רוצה: התמודדות עם התנגדות לגירושין

אחד המצבים הקשים הוא כאשר אתם נחושים להתגרש – אך בן/בת הזוג מסרב/ת לשמוע על כך. התנגדות לגירושין יכולה להתבטא בדרכים שונות: לעיתים בן הזוג מסרב לדון בנושא בכלל, לפעמים הוא/היא אומר/ת "אף פעם לא אתן לך גט", או שמשתמשים בסחבת ועיכובים כדי למנוע את סיום הקשר. במקרים מסוימים, ההתנגדות נובעת מתקווה של הצד השני להציל את הנישואין – קורה שאדם עדיין אוהב את בן זוגו ומאמין שאפשר לפתור את המשבר, ולכן מתנגד לגירושין מתוך פחד לאבד את המשפחה. במקרים אחרים, הסירוב הוא אסטרטגי או נובע מכעס – ניסיון לשלוט, לנקום או לסחוט ויתורים (למשל, לא מסכים/ה לתת גט עד שלא תוותרו על נכסים או תנאים כספיים כלשהם).

בישראל, כידוע, בני זוג יהודים לא יכולים פשוט להתגרש בחתימת נייר אצל נוטריון – נדרש גט דתי בהסכמת שני הצדדים. כיום למעשה אין גירושין חד-צדדיים: כדי שבית הדין ייתן פסק דין סופי לגירושין, הן הבעל והן האישה צריכים להסכים מצב זה לצערנו יצר את תופעת סרבנות הגט: נשים (וגם גברים) שמוצאים עצמם כלואים בנישואין "על הנייר" שכבר מזמן מתו, רק מפני שהצד השני לא מוכן לשתף פעולה. זהו מצב מתסכל וכואב, אבל יש להתמודד איתו בתבונה. להלן מספר צעדים חשובים במקרה של התנגדות עיקשת לגירושין:

• שיחה כנה (בגבולות האפשר): עוד לפני שממהרים לבית הדין, כדאי לנסות לדבר מלב אל לב עם בן/בת הזוג (אולי בתיווך גורם ניטרלי כמו יועץ נישואין או רב מכובד על שניכם). נסו להבין למה הצד השני מתנגד. אם הסיבה היא פחד, עצב או הלם – ייתכן שמדובר בצורך בזמן לעכל. נסו להרגיע, הבהירו שההחלטה סופית מבחינתכם אך אתם מבינים את הקושי. לפעמים בן זוג מתנגד כי הוא מרגיש חוסר אונים – שיתוף בתוכנית לעתיד (לגבי הילדים, דיור, כספים) יכול להפחית חרדה. כמובן, אם יש אלימות או חשש לפגיעה – דלגו על השלב הזה ופנו לסיוע מקצועי מיידי.
• היבט משפטי – לא להתמהמה: אם ברור לכם שבן/בת הזוג לא ישתפו פעולה, אל תיתנו לסחבת להימשך זמן רב בלי פעולה. פנו לייעוץ משפטי אצל עורך דין מנוסה בנושא סרבנות גט. ייתכן שיש פעולות שכדאי לנקוט כבר כעת (למשל, פתיחת תיק יישוב סכסוך כמתואר לעיל – צעד שיאלץ את הצד השני להתייחס רשמית לרצונכם בגירושין). עוה"ד יסבירו לכם את האפשרויות המשפטיות: הגשת תביעה לגירושין בבית הדין הרבני על סמך עילות הלכתיות (כמו בגידה, אלימות, פירוד ממושך וכו'), או תביעות נלוות כספיות שיגבירו לחץ. במקביל, אפשר להגיש תביעת מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש – כי גם בלי גט, ניתן להסדיר חלק גדול מהדברים דרך בית המשפט לענייני משפחה. לעיתים קרובות כאשר "נסגרות הברזים" הכלכליים והמשפטיים, המוטיבציה של הסרבן להתעקש פוחתת.
• סיוע מבית הדין – הטלת סנקציות: במקרים חמורים, בהם ניתן כבר פסק דין שמורה על גירושין והצד המסרב מתעקש, לבית הדין הרבני יש סמכות להטיל סנקציות כבדות על סרבני/ות גט (להרחבה ראה ערך בכל זכות: kolzchut.org.il). מדובר בהגבלות שנועדו ללחוץ על הסרבן לציית: שלילת רישיון נהיגה, שלילת דרכון, מניעת החזקת משרות ציבוריות, ואף מאסר בפועל במקרים קיצוניים עוד סנקציה היא כלכלית – למשל, חיוב הבעל הסרבן בתשלום מזונות אישה בסכום גבוה במיוחד עד שייתן גט, או שלילת מזונות מאישה סרבנית הכלים הללו מופעלים רק לאחר תהליך משפטי, כשלבית הדין ברור שאכן הסרבנות היא שרירותית וללא מוצא אחר. מטרת החוק והפסיקה היא לצמצם את התופעה הנוראית של עגינות, ולהבהיר לצד המסרב שאין לו למעשה מה להרוויח מדחיית הקץ. אם אתם במצב כזה – ודאו שעוה"ד שלכם ממצה את כל האפשרויות החוקיות להפעיל לחץ על הצד השני.
• תמיכה רגשית וליווי: היות וסרבנות גט עלולה להימשך זמן רב (המקרה הקיצוני בישראל נמשך כ 33~ שנה, חשוב מאוד לא להישאר לבד במערכה. פנו לגורמים תומכים: בני משפחה וחברים קרובים, יועצים מקצועיים, קבוצות תמיכה של גרושים/גרושות. ישנן גם עמותות כגון מבוי סתום ואחרות המתמחות בסיוע למסורבי/ות גט, הן מבחינה משפטית והן מבחינה נפשית וקהילתית. ההתמודדות עם בן זוג שעומד בדרככם לחופש היא מתישה, ועלולה להביא לדיכאון וייאוש – לכן, תמיכה מבחוץ היא קריטית. זכרו שהחיים ממשיכים גם בתקופת הביניים הזו: נסו לעבוד, לבלות עם הילדים, לעסוק בתחביבים ולהכניס לחייכם כמה שיותר דברים חיוביים כדי לא לשקוע בהמתנה מתמדת.

שאלות נפוצות – סרבנות גט והתנגדות לגירושין

התמודדות עם קושי כלכלי בזמן הגירושין

גירושין משפיעים באופן דרמטי על המצב הכלכלי. מפרנסת אחת (או מפרנס אחד) לפתע צריכים לממן שתי משקי בית נפרדים; לעיתים אחד מבני הזוג שהיה תלוי כלכלית בשני מוצא את עצמו בלי גב כלכלי, ועם הוצאות כבדות של עורכי דין, דיור חדש, ריהוט, ועוד. זהו אתגר לא פשוט, במיוחד אם לפני כן לא הייתם מעורבים בניהול הכספי של המשפחה. נשים רבות, למשל, מגלות בעת הגירושין שאין להן מושג מה מצב החשבונות כי בן הזוג ניהל הכל – ועתה הן חייבות ללמוד לשרוד כלכלית ולשמור את הראש מעל המים. גם גברים לעיתים ניצבים בפני קושי לכלכל שני בתים (דמי מזונות + שכר דירה לעצמם), או מתמודדים עם חובות שהצטברו. מה עושים כשנכנסים להליך גירושין בלי רשת ביטחון פיננסית? הנה כמה עקרונות חשובים:

• קבלת תמונה מלאה של המצב הכספי: בשלב ראשון, ריכזו את כל המידע הפיננסי הרלוונטי. פתחו תיקייה ושטפו החוצה את כל המסמכים: דפי חשבון בנק עדכניים, תדפיסי כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתא, פוליסות ביטוח, קרנות השתלמות, פנסיות, וכד'. המטרה היא להבין איפה אתם עומדים: מה הנכסים (כסף, חסכונות, רכב, בית) ומה ההתחייבויות (הלוואות, חובות, תשלומים עתידיים). ידע הוא כוח – ברגע שתדעו בדיוק את מצבכם, תוכלו להתחיל לתכנן צעדים. אם בן/בת הזוג מסתיר מידע, עורך דין יכול לעזור באמצעות צווים לחשיפת מסמכים, אז אל תוותרו עד שתראו תמונה ברורה.
• בניית תקציב חדש (צמצום מול הגדלת הכנסות): ערכו רשימת הכנסות מול הוצאות. בצד אחד שימו את כל מקורות ההכנסה שלכם (משכורת, קצבאות, דמי מזונות שתקבלו וכו'), ובצד שני את כל ההוצאות הצפויות (דיור, חשבונות, אוכל, דלק, הוצאות לילדים, עורך דין ועוד). האם ההכנסות מכסות את ההוצאות? אם לא, יש שתי דרכים עיקריות להתאזן: להרוויח יותר או להוציא פחות. בחנו אפשרויות להגדלת הכנסה: האם תוכלו לעבוד שעות נוספות? לחפש עבודה שנייה חלקית? למכור חפצים שלא צריכים? במקביל, חפשו איפה ניתן לקצץ: מעבר לדירה זולה יותר, ויתור (לפחות זמני) על מותרות כמו חופשות יקרות, מסעדות, עזרה בניקיון וכד'. זו תקופה הדורשת הידוק חגורה, וזכרו שזה לא בהכרח לנצח – אחרי ההתייצבות תוכלו לשפר רמת חיים, אבל כעת חיוני למנוע נפילה לחובות.
• זכויות כספיות ומזונות: ודאו שאתם ממצים את כל הזכויות החוקיות שלכם במסגרת הגירושין. למשל, אם את אישה שהתגרשה ואתם עדיין נשואים רשמית – ייתכן שמגיעים לך מזונות אישה עד למתן הגט (אם אינך עובדת ויש פערי השתכרות). לכל אחד מהצדדים מגיע חלקו בזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין – אל תוותרו על כספים אלה, הם יכולים להיות חסכון קריטי לעתיד. אם יש ילדים, כמובן מגיעים להם מזונות ילדים מההורה שאינו משמורן עיקרי. סכום המזונות תלוי בהכנסות ובזמני השהות, אך הוא נועד להבטיח שלילדים יהיה כלכלית מה שיש להם לפני, בשני הבתים. בעת קביעת המזונות, חשוב להיות ריאליים – סכום גבוה מדי שהאבא לא יוכל לשלם יוביל לבעיות, וסכום נמוך מדי יקשה על האם לפרנס. אל תתביישו לדרוש את מה שמגיע לכם על פי חוק, זה לא "חסד" – זה מה שיאפשר לכם ולעיתים לילדיכם להתקיים בכבוד.
• סיוע משפטי מוזל או חינמי: חוסר גב כלכלי מורגש במיוחד כשצריך לממן שכר טרחה של עורכי דין. אם אין בידכם אמצעים, דעו שיש פתרונות. במדינת ישראל פועל האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים, המספק ייצוג משפטי בחינם או בעלות סמלית לזכאים בהתאם למבחן הכנסה (ראה ערך בכל זכות: kolzchut.org.il). כלומר, אם הכנסתכם מתחת לרף מסוים, תוכלו לקבל עו"ד דרך המדינה (כפוף גם לכך שיש סיכוי משפטי לתיק שלכם). בנוסף, יש עמותות וארגוני סיוע – למשל, נעמ"ת, ויצ"ו, מרכז רקמן – המספקים ייעוץ משפטי וייצוג בעלויות נמוכות עד חינמיות במקרים המתאימים. חשוב מאוד לא לוותר על ייעוץ משפטי בגלל כסף. עדיף עו"ד מסיוע משפטי מאשר להישאר לבד ולצאת מופסדים בזכויותיכם. כמו כן, חלק מהלשכות המשפטיות באגף הסיוע מפעילות גישור חינם לזכאים, דבר שיכול לחסוך עלויות ולהוביל להסכם מוסכם בפיקוח משפטי. בדקו את זכאותכם – פנו לאתרי משרד המשפטים או למשרדי הסיוע המשפטי במחוז מגוריכם בהקדם. עוד אופציה היא פרו-בונו – יש עורכי דין שלוקחים תיקים בהתנדבות במצבי חירום (למשל, דרך לשכת עורכי הדין ותכנית "שכר מצווה").
• התנהלות פיננסית נבונה בהליך עצמו: נסו לחסוך בעלויות גם תוך כדי התהליך. למשל, אם שוכרים עורך דין בתשלום רגיל – נהלו איתו שיחות ותקשורת באופן יעיל: רשמו שאלות לפגישה מרוכזת במקום לצלצל על כל שאלה קטנה (שעלולה לייקר את החשבון). שקלו להתפשר בנקודות פחות חשובות במקום לריב עליהן בבית משפט, כי כל ריב הוא זמן שיפוטי יקר וכסף לעורכי הדין. אם אתם מתקשים מאוד בכלכלת היום-יום, אל תחששו לערב גם יועץ לכלכלת המשפחה או יועץ פיננסי. יש כיום יועצים שיכולים לסייע לכם לבנות תוכנית הבראה כלכלית – לתעדף חובות, לפרוס הלוואות, לנהל משא ומתן עם בנקים ונושים. שעת ייעוץ כזו (או כמה שעות) עשויה לחסוך לכם סכומי עתק וטעויות. ניתן לפנות דרך ארגונים חברתיים ואפילו חלק מהבנקים מציעים סדנאות לניהול תקציב.

בסופו של דבר, המטרה בתקופת הגירושין היא לבלום את ההידרדרות הכלכלית ולבנות תשתית יציבה לפרק החדש. אולי לא תחיו ברמת החיים שהייתם רגילים אליה מיד – אבל עם תכנון, סבלנות ושימוש מושכל בזכויות, תוכלו לעבור את המשבר הכלכלי ולצאת ממנו מחוזקים. רבים מגלים שלאחר תקופת הסתגלות, הם לומדים להתנהל לבד בצורה מצוינת, בונים קריירה או מפתחים כישורים שהוזנחו. הגירושין, למרות ההוצאה הכספית, יכולים גם להיות נקודת מפנה לצמיחה אישית ותעסוקתית שלכם.

שאלות נפוצות – אתגרי כסף וחלוקת רכוש בגירושין

בריאות נפשית ופיזית במהלך המשבר

עד כמה שהפן המשפטי והכלכלי חשובים, אסור להזניח את הבריאות הנפשית והגופנית שלכם בתקופת הגירושין. מדובר ללא ספק באחד המשברים הרגשיים הקשים שאדם חווה – גם אם אתם יזמתם את הפרידה, סביר להניח שאתם עוברים רכבת הרים של רגשות: עצב, כעס, אשמה, פחד מהעתיד, תחושת כישלון, הקלה, בלבול – לעיתים הכל ביחד ביום אחד. מתח נפשי כזה יכול להשפיע ישירות גם על הבריאות הפיזית: רבים חווים בעיות שינה, ירידה או עליה קיצונית במשקל, תשישות, ירידה בריכוז, ואפילו תסמינים פסיכוסומטיים (כאב ראש תמידי, כאבי בטן, חולשה). לכן, חשוב להיות מודעים למצב הנפשי-גופני שלכם ולפעול אקטיבית כדי לשמור על עצמכם. הנה עצות מרכזיות לטיפוח הבריאות במהלך הגירושין:

• אל תתמודדו לבד – חפשו תמיכה רגשית: זה הזמן לפתוח את מעגל התמיכה שלכם. פנו לחברים קרובים, בני משפחה, או קבוצות תמיכה (יש כיום קבוצות לגרושים/ות ברשתות החברתיות, בפורומים, ואפילו מפגשים קהילתיים דרך ארגונים). שיתוף התחושות עם אחרים שעברו את זה יכול להיות מועיל ביותר – תראו שאתם לא המשוגעים היחידים, שמה שאתם מרגישים זה נורמלי. קבלת תמיכה רגשית מאחרים חשובה מאוד, לכן נצלו כל משאב זמין: חבר אמפתי שאפשר לטלפן אליו בלילה רע, הורה תומך שיעזור עם הילדים כדי שתנוחו, או קבוצה שבה אפשר לפרוק באופן אנונימי. אם אתם מרגישים מוצפים במיוחד – שקלו לפנות גם לעזרה מקצועית: פסיכולוג/ית או מטפל/ת רגשי/ת המתמחים בגירושין יכולים לתת לכם כלים להתמודד עם חרדה ודיכאון, במסגרת בטוחה ותומכת. אין בכך שום בושה – להפך, זה צעד נבון של מי שרוצה לצלוח את המשבר בשלום.
• דאגו לעצמכם פיזית – שינה, תזונה, פעילות: הגוף והנפש קשורים. דווקא כשמרגישים שאין כוח לכלום, חשוב להכריח את עצמכם לשמור על שגרת חיים בריאה. זה אומר להקפיד לאכול (לא לחיות רק על קפה וסיגריות, וגם לא להתנחם כל היום בג'אנק פוד), לנסות לישון 7-8 שעות בלילה, ולעשות פעילות גופנית סדירה. ספורט הוא פורקן מצוין למתח – אפילו הליכה מהירה של חצי שעה ביום או שיעור יוגה יכולים לשפר מצב רוח ולהפחית לחץ. אם קשה לכם לבד, הצטרפו לחדר כושר או לקבוצת הליכה עם עוד אנשים – גם חברתיות וגם מחויבות שיעזרו לכם להתמיד. שמירה על הגוף תעניק לכם כוחות נפשיים טובים יותר להתמודד. בנוסף, הימנעו מהרגלים הרסניים: אל תטביעו יגונכם באלכוהול או בסמים, זה רק יחמיר את מצב הרוח בטווח הארוך ויצור בעיות חדשות. נסו תרגולי הרפיה ונשימות כשאתם לחוצים – יש שפע מדריכים באינטרנט למדיטציה, מיינדפולנס, דמיון מודרך. אולי זה נשמע קלישאה, אבל זה באמת עובד אם מתמידים: 10 דקות של נשימות עמוקות או האזנה למדיטציה מודרכת לפני השינה יכולים להוריד מאוד את רמת המתח המצטבר.
• איזנו בין התמודדות לבין הפוגות נעימות: כן, אתם במשבר וצריך לטפל בעניינים דחופים – אבל חיי הנפש לא יכולים להיות 100% גירושין כל הזמן. השתדלו לפנות זמן לפעילויות שמטעינות אתכם. זה יכול להיות כל דבר שעושה לכם טוב ומסיח את הדעת: מוזיקה, יצירה, קריאת ספר, צפייה בסדרה אהובה, תחביב ישן שרציתם לחזור אליו. רבים מרגישים שבתקופת הנישואים הם זנחו חלקים מעצמם – עכשיו זו הזדמנות להגדיר את עצמכם מחדש ולהיזכר בתחומי עניין ששכחתם. אולי תירשמו לחוג, לקורס ערב, או תתחילו לצאת למפגשים חברתיים (גם אם לא למטרת היכרות רומנטית מיד, אלא סתם להנאה ותמיכה). כשאתם עושים דברים שכיף לכם, אפילו בקטנה, אתם נזכרים שיש חיים מחוץ לבתי המשפט ולוויכוחים – וזה קריטי לשמור על שפיות. גם עבור הילדים, אם רואים אתכם חיים ולא רק סובלים, זו דוגמה חשובה לכך שהעולם לא חרב.
• היו סבלניים וחומלים כלפי עצמכם: חוויית הגירושין מלווה לעיתים בתחושת כישלון וביקורת עצמית – "איך התחתנתי איתו?", "למה לא שמתי לב לסימנים?", "אני הורס/ת לילדים את החיים"… חשוב להפחית דיבור פנימי שלילי כזה. תהיו סלחניים לעצמכם: עשיתם הכי טוב שיכלתם בנסיבות שהיו. קבלו את זה שלא הכל בשליטתכם, ושמותר לכם להיות עצובים וכעוסים. למעשה, שחרור וביטוי רגשות בצורה בריאה הוא חיוני. אם בא לבכות – תבכו, זה משחרר לחץ. אם יש דרך בטוחה לפרוק כעס (למשל לכתוב מכתב שלא תשלחו, או לצעוק במקום מבודד, או אפילו לחבוט בכרית) – זה עדיף מאשר להדחיק הכל פנימה. עם זאת, שימו לב לא לשקוע ברחמים עצמיים לנצח. מצאו את האיזון: תנו לעצמכם זמן להתאבל על אובדן הנישואין (זה באמת אובדן של חלומות ויציבות), אבל גם הציבו בהדרגה מטרות לעתיד והתעודדו בצעדים הקטנים שאתם עושים קדימה. חמלה עצמית פירושה לדבר אל עצמכם כמו שהייתם מדברים לחבר טוב במצב דומה – במילים טובות, בעידוד, באמונה בעתיד. זה אולי נשמע מוזר, אבל זה עובד פסיכולוגית. רשמו לעצמכם משפטי חיזוק והשראה והסתכלו בהם כל בוקר. אתם עוברים תקופה קשה, אבל היא זמנית – ויום אחד תסתכלו לאחור ותראו כמה התחשלתם והתקדמתם מאז.
• פנו לעזרה מקצועית ללא היסוס: במצבים של דיכאון קליני, חרדות קשות, התקפי זעם בלתי נשלטים, התמכרויות וכו' – אל תנסו להיות גיבורים לבד. גשו לרופא המשפחה וספרו מה עובר עליכם; הוא יכול להפנות אתכם לטיפול נפשי או תרופתי במידת הצורך. טיפול פסיכולוגי, או לעיתים תרופות נגד חרדה/דיכאון לתקופה מסוימת, יכולים להציל חיים ממש. זה לא סימן לחולשה אלא לצורך רפואי – כמו שלא הייתם מזניחים רגל שבורה, אל תזניחו נפש פצועה. בנוסף, אם יש לכם ילדים, שימו לב גם למצבם הנפשי. ילדים בגירושין עלולים לחוות רגשות קשים (אשמה, בלבול, פחד שינטשו אותם). שקלו ייעוץ הורי כדי לדעת איך לתמוך בהם, ואולי אפילו פנו עבורם לעזרה מקצועית (יועצת בית ספר, פסיכולוג ילדים) אם מבחינים במצוקה נמשכת. משפחה בריאה זו מערכת שלמה – וכדאי שכולם יקבלו מענה רגשי הולם.

שאלות נפוצות – בריאות הנפש והגוף בגירושין – התמודדות רגשית והתפתחות אישית.

לסיכום, תהליך הגירושין הוא ללא ספק אתגר רב-ממדי – משפטי, כלכלי, רגשי וחברתי. אבל עם גישה נכונה הוא יכול להיות נקודת מפנה חיובית בחייכם. השתמשו בכל הכלים שברשותכם: ידע על הזכויות והחובות שלכם, תמיכה מאנשים קרובים ומאנשי מקצוע, ותשומת לב לבריאותכם הנפשית והפיזית. זכרו שגם אם כעת הכל מרגיש סוער וכאוטי, בטווח הרחוק הגירושין יכולים להוביל אתכם לחיים טובים ומספקים יותר. הרבה גרושים וגרושות יעידו שכמה שנים אחרי הפרידה, הם מצאו אושר, זוגיות חדשה, או פשוט שלווה והערכה עצמית מחודשת שלא היו להם קודם. כל משבר הוא גם הזדמנות לצמיחה. אתם פותחים דף חדש – והוא בידיים שלכם. בהצלחה!